החלטה בתיק ת"א 42366-10-11

1.         המבקשת עותרת להורות למומחה מטעם בית המשפט לבצע בדיקה חוזרת בשאלה האם קיימת "רגל" בתחתית הגדר מושא חוות הדעת.

2.         נזכיר בקצרה כי בית המשפט מינה מומחה מטעמו לצורך בדיקת מספר שאלות (ראו החלטה מפורטת מיום 24.4.2012 . בין היתר, התבקש המומחה מטעם בית המשפט לבחון את השאלה : "האם בנו הנתבעים 2  ו- 3  (הם המשיבים 1 ו- 2 ) את הקירות / גדרות עפ"י היתרי בנייה כחוק ועפ"י תקנים מקובלים והאם היו לקירות הנ"ל "רגל מייצבת".

3.         לטענת המבקשת, הבדיקה באמצעותה בחן המומחה מטעם בית המשפט האם קיימת "רגל" הינה שטחית או רשלנית, ואינה אובייקטיבית. לטענתה,  בשני המגרשים בוצעה הבדיקה כך שהמומחה הורה לכל אחד מן המשיבים לנעוץ מוט ברזל שהיה זרוק בחצרו של המשיב 1,  ולדפוק בעצמו באמצעות פטיש על אותה יתד, עד אשר טען כל אחד מן המשיבים כי היתד נתקעה בחומר קשה, ולא ניתן לנעוץ אותה עמוק יותר. לטענתה, במגרש של המשיב מס' 1 בוצעה הבדיקה במקום בודד - אותו בחר המשיב 1 - ולא במקום אקראי, והדבר חזר על עצמו במגרש של המשיב מס' 2  - ושם המשיב מס' 2 טען כי הגיע ל"רגל" לאחר 20 ס"מ, אולם לאחר שהמומחה העיר כי לא ייתכן שהרגל ממוקמת קרוב כל כך לפני הקרקע, המשיך הלה לדפוק באמצעות הפטיש עד אשר הגיע היתד לעומק של כ- 65 ס"מ, ואז טען שוב כי הגיע ל"רגל". לטענת המבקשת - לאור האופן בו בוצעה הבדיקה, אין לדעת אם אכן הגיע מן המשיבים אל אותה "רגל" או שמא פגעה היתד בסלע או דבר מה אחר שהיה בקרקע, או אולי כלל לא נתקל מי מן המשיבים ב"רגל".

4.         המבקשת עותרת כי הבדיקה תיעשה מחדש בשלוש נקודות ע"י פועל ניטראלי.

5.         המשיב מס' 1 הגיב לבקשה. לטענתו, הבדיקה במגרשו התבצעה במעמד הנוכחים, ובסיומה אמר המומחה כי הוא השתכנע כי "רגל מייצבת" קיימת גם קיימת. המשיב מס' 1 צירף לתגובתו שתי תמונות המתארות את הרגל שנמצאה לאחר חפירת אזור הגדר בשתי נקודות שונות, בדיקה שנעשתה ע"י המשיב מס' 1 וביוזמתו.

6.         מאחר והתובעת- המבקשת לא השתכנעה בקיומה של רגל, ביקשה היא בדיקה נוספת והמשיבים אף ניאותו להסכים לכך, ובלבד שמלוא ההוצאות תחולנה על המבקשת. המבקשת זנחה דרישה זו.

7.         המשיב מס' 1 טוען כי המבקשת גורמת לעיכוב ניכר בהתקדמות ההליכים, והיא אף לא המציאה מסמכים למומחה במועד, והוא מפנה להחלטה קודמת מיום 4.11.2012 . ההחלטה הנ"ל התקבלה בתום דיון שבו נכחה התובעת אשר לא הזכירה, ולו במילה, בין בעצמה ובין באמצעות בא-כוחה את נושא הבדיקה שהתבצעה.  

8.         אף המשיב מס' 2 התנגד לבקשה וטוען כי המבקשת לא התנגדה בזמן אמת לאופי הבדיקה, ועל כן יש לדחות בקשתה.

9.         המבקשת הגישה תשובה, בה התייחסה לסעיפי התגובה ואף צירפה תמונה ממנה עולה, לכאורה, כי לאורך הגדר הניח המשיב מס' 1 מתכת שלא מאפשרת ביצוע בדיקה בכל מקום שהיה המומחה בוחר לאורך הגדר.

10.        לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובשתי תשובותיה של המבקשת נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

11.        בית המשפט מינה מומחה מטעמו לצורך בדיקת שאלות שבמומחיותו ולשם חיווי דעה, בין היתר לגבי קיומה של "רגל מייצבת" לאורך הגדר מושא המחלוקת. חזקה על המומחה שיעשה בדיקתנו ומלאכתו נאמנה ויפעיל את כישוריו בתום לב ( רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח פד"י נ"ה (3) 97).

12.        אין דרכו של בית המשפט להתערב בשיטות בדיקתו של המומחה. דרכי הבדיקה והסקת המסקנות ע"י המומחה הינם, ברגיל, עניינו של המומחה. למעשה, בקשת התובעת היא שבית המשפט יתערב בבדיקה שביצע המומחה, בטענה, כי הבדיקה אינה מדוייקת וטענה זו דינה דחייה, שכן המומחה הוא שקובע את שיטת הבדיקה על פי שיקול דעתו המקצועי.

13.        אף הטענה כי מאן דהוא מטעם הנתבעים ניסה להטות דעתו של המומחה, וכי הבדיקה בוצעה ע"י הנתבעים במקום אותו בחרו, דינה להידחות. חזקה על המומחה שיבצע את הבדיקה באופן מקצועי. הצדדים יכולים לפנות למומחה ולטעון טענותיהם בפניו, וככל שישתכנע המומחה כי הבדיקה אינה ממצה או מוטעית או שאינה אמינה, בידיו הסמכות להורות על בדיקה חוזרת.

14.        ראוי היה כי הבקשה תופנה למומחה ולא לבית המשפט, ועיון במסמכים שלפניי מלמד כי בקשה כזו לא הופנתה למומחה כלל, וכל עוד הדבר לא נעשה, לא יכפה בית המשפט שיטת בדיקה "משלו" על המומחה.

15.        לאמור לעיל אוסיף כי עיינתי בטענות הצדדים ולא מצאתי כי נפל פגם היורד לשורש עבודתו של המומחה. המומחה ביצע בדיקה סבירה, וחזקה על המומחה כי שמע טענות הצדדים שהועלו לפני הבדיקה, שקל אותן והחליט לבצע את הבדיקה כפי שבוצעה.

16.        אולם לא רק מן הנימוקים הנ"ל דין הבקשה להידחות. בהחלטתי מיום 4.11.2012 לא הסתרתי את מורת רוחי מכך שמסמכים שהתרתי את העברתם למומחה לא הועברו לו ע"י המבקשת מבעוד מועד - דבר שגרם לבזבוז זמן. אף כאן, בקשתה של המבקשת מוגשת באיחור ניכר. הבדיקה בוצעה ביום 10.10.2012 (ראו סעיף 1 לתצהיר התומך בבקשת המבקשת) ואף על פי כן בקשת המבקשת הוגשה כעבור כחודשיים תמימים, כאשר בדיון שהתקיים ביום 4.11.2012 לא מצאה המבקשת לנכון להעלות השגותיה לגבי בדיקת המומחה. נראה, כי הדבר תומך בגרסת המשיב מס' 1 כי הוא הסכים לביצוע בדיקה חוזרת, והיתה זו המבקשת שזנחה בקשתה זו. התנהלות זו של המבקשת, שמגישה בקשה כעבור חודשיים מיום הבדיקה, ולא מעלה טענתה במהלך קדם המשפט שהתנהל לאחר אותה בדיקה, מעלה תמיהות לגבי התנהלות המבקשת, שטוענת טענות ומגישה מסמכים בשיהוי ניכר, ויש בכך כדי לעכב ניהול התביעה.  עולה מן החומר שלפניי, אפוא, כי המבקשת זנחה טענתה זו והיא שבה והעלתה את הטענה כעבור חודשיים- ולפיכך מצאתי, אף מטעם זה, לדחות את הבקשה.

17.        הבקשה להורות למומחה לבצע בדיקה נוספת נדחית בזאת, וזאת מבלי לגרוע מזכות הצדדים לפנות למומחה ולהעלות כל טענה בפניו לגבי שיטת הבדיקה, ובמקרה זה יחליט המומחה, לפי שיקול דעתו, האם לבצע בדיקה נוספת.

18.        המבקשת תשלם לכל אחד מן המשיבים הוצאות הבקשה בסך 1,000 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: